*השמות והפרטים שונו על מנת לשמור על פרטיות המטופלים.
המסתורין בזוגיות – מה באמת עומד מאחורי הקשר הזוגי?
הלא-מודע כבסיס להבנת ליבו של המשבר בזוגיות, דוגמא קלינית*.
רמי ויעל, זוג בשנות ה-40 לחייהם הגיעו אלי לטיפול זוגי.
טענתם העיקרית הייתה, שבשנים האחרונות שלושת הילדים גדלו, והם כבר לא זקוקים להם לטיפול אינטנסיבי, כך, שנשאר להם די זמן לעצמם, לעיסוקיהם ולחיי הזוגיות. אולם, לרוע המזל הם מוצאים עצמם רבים בלי הרף זה עם זו, כבר חושבים על פרידה, גירושים, כי המתח בבית והמריבות בלתי נגמרות ולפעמים ההרגשה שהם ממש ״נלחמים זה מול זה לחיים ולמוות״.

הזוגיות במשבר.

רמי הוא בן יחיד להורים ניצולי שואה. כיון, שההורים חשו עצמם חלשים, רגישים וקרבנות אימת הנאצים, הם גידלו את בנם כ״סופר – מן״, חכם, חזק ומוצלח ביותר. הוא בחר להינשא ליעל, שהיא גדלה בקרב הורים מכים. הורים רעים ומתעללים.
יעל הייתה עלולה להפנים את היותה ילדה רעה, לא-מוצלחת, כזו שמגיע לה שיתעללו בה, ילדה שהיא קרבן.
בנפשם העמוקה של שני הילדים הללו, הסתתרו חלקים נוספים שלא יכלו לבא לידי ביטוי, בגלל הבית ממנו באו. אך, יעל לא היתה רק קרבן חלש, חסר אונים היא גם השכילה להבין שהוריה מכים אותה הרבה בגלל הקושי שלהם, היותם רעים. המבנה הפנימי שיעל גידלה בתוכה היה של שחור ולבן, טובים ורעים פיצול מוחלט. לא היתה בה היכולת הבוגרת לחבר את הקצוות לאישיות בוגרת אינטגרטיבית.
למעשה, יעל לא יכלה להכיר גם ברוע שבתוכה, כיון שהרוע שפגשה דרך ההורים היה מוחלט, ללא כפרה או סליחה.
לכן, כדי ״להשאר בחיים״, כלומר, להשאר במצב של שפיות, אחרי כל מה שחוותה, היא בנתה בתוכה את היותה קרבן כזהות פנימית.
וכך פיצלה הצידה את החלקים החכמים, היפים שיש לה.
רמי, שגודל כטוב, חזק וכגבר אלפא מושלם, נאלץ לוותר על החלקים הרגישים, הפגיעים, על החמלה והטוב שבתוכו, שכנראה לא היו יכולים להראות לפני ההורים ניצולי השואה, שתעבו כל חולשה או חוסר-אונים.
לכן, גם הוא פיצל בתוכו את החלקים הרכים והעדינים בנפשו, כדי לא להיות חלש בעיני הוריו.
אולם, לחיות כל החיים בפיצול, כנראה בלתי אפשרי. הנפש כמהה לאיחוד, לאינטגרציה.
אז מה יעשה אדם כשנפשו שסועה? הוא ימצא אדם אחר, אליו יוכל להשליך את חלקי האישיות הנמצאים בנפשו, השנואים ומנוכרים לו עצמו. האדם האחר, חייב להיות אדם קרוב ביותר, אליו הוא קשור בקשר דם (לפעמים שני אחים, שהאחד לוקח באופן לא-מודע את תפקיד הילד הטוב והחכם והאחר ״מאמץ״ את תפקיד הרע והטיפש) או בזוגיות, כי אמנם הוא משליך את החלקים אך זקוק לחוש שהם מספיק קרובים.
בנישואים, הדינמיקה הבינאישית הזו מנהלת את חיי הזוגיות. בשפה המקצועית אנו מכנים דינמיקה זו ״הזדהות השלכתית״. דהיינו, חלק שלי, שאיני יכולה/רוצה להזדהות איתו, מושלך אל תוך האחר, שאני מכחיש שהוא שלי, אך מזהה את האחר איתו. ולכן, שונאת וכועסת על הבן זוג .
כשהכירו בתיכון, מייד התאהבו. באופן לא-מודע הם זיהו, שבן הזוג יכול להכיל את אותם חלקים שהם נאלצו לפצל ולהשליך מנפשם. מרגע שהפכו לזוג, באופן לא-מודע, רמי הפך לכלי הקיבול, מחסן, לחלקיה המפוצלים של יעל והיא הפכה לכלי אליו השליך את חלקיו הקרבניים, חלשים וחסרי האונים.
המשימה הזוגית הלא-מודעת שלהם, היתה לפתח דפוס יחסים, שיאפשר לכל אחד מהם, להמשיך ולחיות עם דמויו העצמי, שלה כקרבן ושלו כסופר-מן חזק ומשפיע. כך היו באופן תאורטי יכולים להמשיך לחיות, עד זיקנה ושיבה.
אז מה הבעיה תשאלו?
ובכן, כיון שפוצלו חלקי האישיות אצל כל אחד מהם והושלכו לתוך נפשו של האחר, הם נמצאים בקונפליקט עם החלקים שנותרו, כלומר, חלקי הנפש החכמה, הנבונה של יעל שהושלכו על רמי, השאירו את יעל עם דמות האישה – הקרבן לבדה, חלשה וחסרת אונים והחלקים המסוגלים שלה נשארו אצלו. כך נוצרות מריבות אימתניות כמעט כמו לחיים ולמוות. כי האמת, שיעל לא רצתה להשאר בדמות הקרבן כל חייה, וגם רמי לפעמים רצה לתת לעצמו לחוש שהוא זקוק ליעל, לשים את הראש שלו על ברכיה, אך הוא לא יכול היה להרשות לעצמו לעשות זאת, בגלל הדימוי המופנם בו.
אם כאמור, יעל יכולה לראות עצמה רק כטובה וכקרבנית ורמי יכול להכיר את עצמו רק כסופר-מן מרשים, הם נידונים מראש, באופן לא מודע לקיים ביניהם יחסי איבה וקונפליקט המביאים אותם אלי לטיפול זוגי.
עלינו לזכור, כי בלא-מודע, ״מטרת הנישואים״ שלהם, נעוצה בקונפליקט. רק עם הזוגיות הם יכולים להוציא את ה״ענוי״ לתוך היחסים.
יחד עם זאת, מקצת החלקים הנוספים יצרו משפחה נורמטיבית יחסית. אלא, שכאשר הפכו הילדים למתבגרים צעירים, המשבר בזוגיות העמיק והזוג מצא עצמו במלחמות יומיומיות ל״חיים ולמוות״ כפי שלפעמים כינינו אותם בטיפול.
הטיפול הזוגי היה קשה. לפעמים הורגש כ״בלתי עביר״.
המשימה היתה, לאפשר לכל אחד מבני הזוג לקחת בעלות על החלקים הקשים והדוחים שלו, דבר שהיה לפעמים בלתי אפשרי מבחינת הכאב, הבושה והתסכול שיצר.
רמי, שבנפשו נותרה אימת השואה של הוריו, נבהל לגלות, שאינו גבר אלפא מושלם כפי שרצה להאמין, ויעל, שנפשה הכירה רק את הוריה המכים, נחרדה לגלות, שיש בתוכה גם חלקים רעים ותוקפניים, ושאיננה רק הקרבן, כפי שדמיינה לעצמה.
לכן, שינוי אמיתי בטיפול, דורש פירוק המבנה הילדי הראשוני שנוצר בנפש. זו סיבה עיקרית מדוע אנשים מתייראים להגיע לייעוץ.
תהליך טיפול זוגי פסיכואנליטי, עוסק בעולמות לא-מודעים, שאין כל דרך להגיע אליהם דרך הסברים במודע.
הדרישה היא,להתפתחות נפשית, שבמהלכה כל אחד מבני הזוג יהייה מסוגל לקחת בעלות על החלקים שפיצל בנפשו ואז, ורק אז, ניתן יהיה לבנות קשר בונה ויציב ולא קשר של פיצול וקונפליקט מאיים ״חיים או מוות״. ניתן יהיה לבנות זוגיות טובה.
*השמות והפרטים שונו על מנת לשמור על פרטיות המטופלים.