זוגיות טובה

זוגיות טובה

מה פשר הקשר?
מהו הסוד הזוגי? האם יש מתכון לזוגיות טובה?
השאלה שרבים מתחבטים בה, איך זוגות מסויימים מצליחים לבנות זוגיות טובה לאורך השנים ואחרים כבר בשנה החמישית או לפני רוצים להפרד?
האם יש ״רצפט״ לזוגיות טובה? כזו, הנותנת את האפשרות לחיות יחד בטוב, זה עם זה, לחוש בטוחים, אהובים ונחשקים אחד עם השני לאורך שנים?
מה המרכיבים שצריך לשים או לחפש כדי להגיע ל״זוגיות הטובה״?
ועוד שאלה שעולה, איך אפשר להבין את הפרדוקס, שאתם יכולים להיות מוצלחים ואהובים במקום עבודתכם, או עם ילדיכם אך, לא מצליחים לבנות זוגיות יציבה ובטוחה לזמן רב? בעצם, אתם חווים כישלון חרוץ בכל הקשור לקשר הזוגי…מרגישים שהחיים הזוגיים שלכם רצופים באכזבות, בפגיעות ובמריבות אינסופיות…

אז…מהי זוגיות טובה?

ההנחה הבסיסית שעלינו לצאת ממנה, היא ההבנה, שעל אף קווי הדמיון, האיחוד והמכנים המשותפים איתם התחלנו בקשר הזוגי, אנו שני אנשים שונים, הנפגשים בנקודת זמן מסויימת ומביאים איתנו עולמות שונים, התנסויות אחרות, רקע משפחתי ותרבותי אחר, חוויות אישיות, ידע וניסיון שצברנו לאורך שנים ועוד.
בתחילת הקשר הזוגי, במשך חודשים ראשונים ואף אולי במהלך השנים הראשונות הרגשנו ״אחד״, ״ביחדנס״, כל דבר בו חשקתי, גם הוא חשק, כל בחירה שלו היתה מובנת בדיוקה, גם אצלי ועוד. אך, כל זה נעלם בהמשך.
לפני עמד אדם זר, ״זה לא האדם שהתחתנתי איתו״, אמרה לי מטופלת לא מזמן ״הוא כל-כך השתנה״… הזוגיות במשבר.
אז מה באמת השתנה ומשתנה במשך החיים המשותפים? איך זה שאני כבר לא ממשיכה את קו המחשבה שלו, והוא כבר לא איתי בחוויה שלי ובהתרגשויות שלי שהיו פעם של שנינו?

על הקושי בקבלת בן/בת הזוג

ההבחנה שהאחר איננו אני, מעלה תחושות קשות של אנטיפתיות ודחייה. האנטיפתיות לאחר מתקיימת יחד עם המשיכה כלפיו. אנו זקוקים לאחר, כצורך ראשוני לקיום, אך, אנו זקוקים לחוש גם נפרדים ממנו ועצמאיים.
המתח הזה, בין הקטבים, מתקיים בכל מערכת זוגית.
ישנם זוגות, החשים שהם ״אחד״. כלומר, אין נפרדות בין אחד לשני. למשל, כשאחד אומר משפט, בן /בת הזוג יכול כבר להמשיך אותו, אין תחושת גבול בין האחד לשני, קיים בילבול בכל נושא הגבולות וההרגשה ששני בני הזוג מתפקדים כיחידה אחת. ברמה השכלית הם מבינים שהם אנשים שונים, אך, ברמה הריגשית אינם יכולים להפרד.
זו סיטואציה תקועה שאין בה התפתחות. זוג שכזה, עשוי למצוא עצמו שנים רבות יחד, אך כנראה, לא ממש מאושר. הם נשארים ביחד, כי החשש לנפרדות מציף והם אינם יכולים אפילו לדמיין עצמם כנפרדים. כל נפרדות, נחוית כנטישה/עזיבה דבר שאינם יכולים להכיל. לכן, לעיתים, יישארו כך ביחד ״כתאומי סיאם״ הפוחדים להתנועע, להתפתח ולהשתנות ללא הביחד עם בן /בת הזוג.

אינטימיות בוגרת

זוגות המגיעים לטיפול זוגי, מראים כמה קשה להישאר בזוגיות, כלומר, בקשר אינטימי בוגר, לאורך זמן.
ואולי, עכשיו המקום לשאול: מהם בעצם יחסים אינטימיים בוגרים ??
מרי מורגן (1998), פסיכואנליטיקאית , החוקרת מזה כ 20 שנה זוגות המצליחים להישאר כזוג לאורך שנים, טוענת, כי, היכולת להישאר ביחד, ב״זוגיות טובה״, תלויה בהתפתחות נפשית בקרב כל אחד מבני הזוג, שהשכילו ״לגדל״ בתוכם, באופן טבעי, או בעזרת טיפול נפשי את האדם הצעיר שאיתו התחילה הזוגיות, להיותו אדם בוגר.
היא מדברת על התפתחות נפשית שגדלה במשך השנים בקרב האחד ואח״כ, בהשפעתם זה על זה. הכוונה, ליכולת לשאת מחשבות ורגשות, לעיתים סותרות בתוך העצמי וגם בקרב שני בני הזוג. לזוג זה קראה “The creative couple“.

המרכיבים הבולטים ב״זוגיות טובה״

חוקרי זוגיות ידועים בחנו זוגות לפני ובמהלך הנישואים. הם בעיקר הפנו את מבטם לזוגות החיים שנים רבות יחד.
הם הצליחו לבודד מספר מאפיינים זוגיים, התורמים לסיכויים לשמור על מסגרת הנישואים לאורך שנים.
המדד החזק, הדומיננטי ביותר, שהיה משותף במחקריהם של רבים, הצביע על,
א. איכות התקשורת הזוגית, כפי שנצפתה בזמן הסכמה ובזמנים של אי הסכמה בחיי זוג, שיכול היה לנבא יציבות הקשר לאורך שנים.
נמצא, שזוגות, שהצליחו לשמור על הקשבה, כבוד הדדי, הכרה והתחשבות זה ברצונו של זה, גם אם נשארה מחלוקת ביניהם, יחושו בחוסן הזוגי ויצליחו לשמור על חיי זוגיות ו/או נישואין יציבים ומתגמלים לאורך זמן.
זוהי תקשורת, שבה יש מקום להכיל קונפליקט, ללא חשש, שזה יפרק את הקשר או חלילה יבטל אחד מבני הזוג.

ב. אינטימיות בוגרת, היכולת, הרצון והסקרנות לגלות עניין זה בזה, לשתף ברגשות, תוך ידיעה שבן/בת הזוג באמת מתעניין ואכפתי כלפי…הכוונה, לפנות מקום בתוכי להכלת בן/בת הזוג, ללא חשש מפגיעה, נטישה וכו׳. בתוך היכולת להכיל את בן /בת הזוג, גם היכולת לשמור על המרחב האישי שלי, מהידיעה שגם לו/לה יש את המרחב שלו/ה.

ג. אינטימיות מינית, מרכיב חשוב והכרחי בתוך האינטימיות הבוגרת, אך, לדעתי, גם עומד בפני עצמו. בתחילת הקשר כשהמשיכה בעיצומה, גם האינטימיות המינית חוגגת. אך, בהמשך השנים, כשנעלמת ההפתעה והריגוש הראשוניים, נחוצה בגרות ריגשית והתפתחות זוגית, לצקת התרגשות, שמחה ותשוקה בחיים הזוגיים.
הביטחון והיציבות תורמים לביטחון שבקשר, אך, האומנות היא גם, לעורר את התשוקה המינית, שהרי זו זקוקה להרפתקאה, לספונטניות ול..חוסר ידיעה…המתח בין הביטחון להרפתקאה מגרה את האינטימיות המינית.

ד. כבוד הדדי, תנאי הכרחי בזוגיות טובה. היכולת לתת כבוד לבן/בת הזוג.
מה המשמעות של לתת כבוד?
הכבוד ההדדי שבני זוג חשים זה מול זה, זו היכולת, להעריך את האיש/אשה עמו אני חי/ה, לכבד אותו ואת צרכיו, להודות בטעות כלפיו, אם נעשתה, לבקש סליחה ולהיות מסוגל לחשוף גם את החולשות, לא רק את החוזקות מולו בידיעה ובבטחון שהוא/היא יידע להעריך ולכבד אותי על שחשפתי את עצמי, גם שלא בתכונותיי או ביכולותיי החיוביות.

ה. מטרות משותפות, נמצאו המחקרים כנתון נוסף בניבוי ״זוגיות טובה״.
ייתכן, שרצוי שיהיה מין ״חוזה״ לא כתוב בין הני זוג, בו יכללו הסכמות כלליות בתחומי חיים שונים ואולי טוב אם תהייה תפיסת עולם דומה.
לפעמים, כשמתגלים פערים קיצוניים קשה יהיה לגשר עליהם לאורך זמן. ןאם יהיו ויתורים, בני הזוג עלולים לחוש שהם ״מוותרים״ יותר מידי על עצמם למען הזוגיות. דבר שלבטח יגרור מתח והתרחקות. יעלה כנראה, גם הצורך לשנות את בן/ת הזוג שיתאים בדיוק לצרכי…
לכן, כן כדאי שתהייה לכל הפחות, דמיון בתפיסת עולם ובאופן כללי, גם במטרות המשותפות.

ו. השלמה עם החוסר שלמות, כלומר, היכולת להכיל את בן/ת הזוג כלא-מושלם, לקבל את המגבלות והחסרים אצלו, מותנים ביכולת לקבל את החסרים שלי!
הכוונה, לקבל את החלקים הפחות יפים אצלי, נקודות העיוורון שלי, החולשות והמגבלות הקיימות אצלי.
רק אם נוכל לקבל את ה״אין״, המגבלות והחוסר שבתוכנו, נוכל לפתח גם סלחנות, אמפתיה וקבלה של בן/ת הזוג שלנו.

השאירו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם!