אין ספק, שהוירוס הקטנטן, הבלתי נראה מצליח להטיל אימתו על כולנו, מי יותר ומי פחות.
הדיווחים היומיומיים על החולים והמתים, העידכונים כל שעה על עלייה במספר הנידבקים, ההיצמדות שלנו למסך הקטן, שמא נפספס איזו חדשה…פניהם חמורות הסבר של הקריינים, רצינותם של הכתבים הרבים… כל אלו ועוד ועוד יוצרים תחושות של לחץ, חרדה, חשש וגם פחד.
העולם כולו נזרק לעולם מסוייט. כולנו כנראה באותה זירה, אך כל איש , אשה וילד גם לנפשו לבד. אנו המבוגרים מנסים להכיל, להבין, לתת הסברים לעצמנו ולילדינו כדי שנוכל להרים קצת את הראש מעל פני המים.
החוויה הכללית השוררת, היא, של חוסר-אונים מוחלט. איבדנו שליטה. סדר היום אבד לנו.
הקימה לא בזמן. לילדים אין מסגרת, גן או בי״ס, ואנו, או שכבר חוייבנו להשאר בבית או שגם אם אחד מאיתנו עדיין עובד, ליבו ומחשבותיו עם משפחתו בבית.
הבית כמרקחה. יום רודף יום ואין כל צפי לסיום.
השיגרה, שהיתה לפעמים מרגיזה, הופכת למושא תשוקותינו…לו רק ניתנה לנו קצת שיגרה…אנו אומרים. השיגרה, כמשאת נפש שאיבדנו. עכשיו, הכל כאוטי. העולם התהפך. והקושע העצום, החוסר ידיעה. אי בהירות. שמועות על גבי שמועות. האיסורים על החיים בחוץ הופכים מכבידים מידי יום..והחוסר ידיעה הוא הקשה אולי יורת מהכל. ואימתי הסיוט הזה ייגמר???
בדד
נאסר עלינו להתקרב לאחרים. אסור לבא במגע עם העולם. הצטמצמנו למגע רק עם בני זוגינו וילדינו. כאילו, קירות הבית סוגרים…אין חבר/ה לילד, אין חברה טובה לרכל איתה, אין חיבוק חם מסבא וסבתא…לבד.
והמרחב ה״משוגע״ הזה מעלה מחשבות, רגשות ולפעמים גם תחושות קשות של פחד, חרדה וחששות גדולים שמתבטאים לעיתים גם בכאבים פיסיים במקומות שונים בגוף.

הקשה ביותר, היא תחושת הבדידות. עדיין אינני מדברת על הלהיות חולה או נשא בבידוד, אלא אפילו על רובנו שנכפה עלינו להיות רק בשטחי הבית.
חוסר האפשרות לישיבה יחד עם חברים, בני משפחה כמו סבא וסבתא, לקבל חיבוק, להתחלק במעמסה הרגשית, היא חוויה קשה ביותר.
ככל שהימים נוקפים, תרחישי האימה מתרחבים ותחושות המצוקה גוברות.

טיפול נפשי אונליין
כעת
הקשר הזוגי והקשר בין הורים לילדיהם, כמו גם קשרי הילדים בינם לבין עצמם, נמצאים באתגר עצום ואפשר לומר, בהתקפה על כל מה שהיה מוכר עד עתה.
ההתכנסות פנימה, הקירות שכאילו חוסמים אותנו מלצאת למרחב אחר, האיסור על מפגשים פיסיים עם הקרובים ביותר, מעלה ופותח ״תיבות פנדורה״ של רגשות, מחשבות וחוויות שאולי רצינו כבר לשכוח…ואולי היו מאוכסנים ב״מגירות בטוחות״.
כוח הקשר הזוגי עומד במבחן. האינטימיות שנותרה במשך השנים בין בני הזוג, יכולת ההקשבה, ההכלה והעמידה במשבר כל אלו עומדים כעת במבחן.
למעשה, כוחו של הקשר הזוגי הוא שאמור להחזיק ולייצב את הבית, על ההתפרקות שבחוץ.
הקושי הגדול, המועלה ע״י הארועים הקשים שבחוץ, מעורר, גם, חוויות לא-מודעות אך קשות ומכאיבות אצל כל אחד ואצל שני בני הזוג יחדיו. אלא, שבמשך השנים למדנו והעדפנו להזיז, ל״סדר״ ו״לשכוח״ את החוויות והמצוקות שעברנו. כעת, עם המשבר בחוץ, תיבת הפנדורה הסגורה היטב, מאיימת, תחת הנסיבות המלחיצות להפתח…
ואז אף עלולה לבא גם ההתפרקות שבפנים.
מבחינה פסיכולוגית, נוכח המצב שבחוץ, גם הנפש שלנו צריכה להתארגן מחדש לסיטואציה.
ולא רק הנפש הפרטית שלי, אלא ״הנפש הזוגית״, היצירה משותפת שלנו, הלינק הזוגי. זהו סוג הקשר המסויים שאנו יצרנו. הלינק הזה, כעת עומד במבחן. האם נוכל להשען על ההסטוריה האישית והמשותפת, על הרגשות, החוויות והארועים שצברנו עד היום כדי לעמוד איתנים מול הקושי העצום שמתרחש עלינו?
האם נוכל לעמוד מול הפריצה של חוויות ופנטזיות שעולות מהלא-מודע האישי והזוגי? האם נוכל להוות משענת זו לזה מול הכאוס, הפרוק והלא-נודע?

הטיפול
כדי לעבור באופן שלם, בוגר ושלו תקופה זו, אני מציעה את הטיפול הפסיכואנליטי הזוגי והמשפחתי. זהו טיפול הנוגע ברבדים הלא-מודעים שלנו, ומבלי ידיעתנו, מנהל את חיינו.
דווקא בתקופה מאתגרת זו, שמא שקורה בחוץ מעורר גם את העבר שכיבינו, בטיפול הפסיכואנליטי שאני עושה, ניתן להתחיל לעבד משהו מחוויה קשה שהיתה ולהבין מה קורה בנפש כעת, שהופך את החוויה לקשה עוד יותר משהיא במציאות.
הטיפול הוא בראש ובראשונה אפשרות לקבלת עזרה למרות מגבלות הסיטואציה.
הוא זמין לכל מי שנמצא בבידוד, בבית וגם לאלו שלא יכולים להשתמש ברכב או בנסיעה באוטובוס.
הטיפול מפגיש אותנו, אתכם או אותך איתי, במרחב האינטרנטי, דרך תוכנה שמאפשרת שיחת וידאו. כל מה שאנו זקוקים לקיום הפגישה, זהו טלפון חכם או כל מכשיר אחר עם מצלמה וחיבור לאינטרנט. כמו כן, יש למצוא מרחב פרטי וזמן שקט לשיחה.
תאמרו, ״זה הרי רחוק, מסך מפריד בנינו, מרגישים קור…״
אשתף אתכם מניסיוני, שכן הטיפול דרך תוכנות אינטרנט כבר קיים מזה מספר שנים, אלא, שעד עתה, המטופלים היו תושבים החיים מחוץ למדינה.
אז ככה, חווית המפגש האינטרנטי, שונה רק במעט ממפגש פיסי בקליניקה. ולאו דוקא לרעה. מנסיוני, ומתוצאות מחקרים שנעשו בעשור האחרון, יש הוכחות שהקשר מטפל-מטופל נבנה כקשר אינטימי וייחודי גם בטיפול האינטרנטי.
אתם עשויים להתפלא, שדווקא היכולת להיות במרחב שאתם בוחרים, מקום משלכם, בביתכם ולצרף אותי אליכם, עשויה להפחית את רמת החשש ולאפשר ביטחון יתר בחשיפה ובאינטימיות. ועוד, בשיחה מול המסך, אנו רואים את הפנים. המיקוד בפנים מאפשר להבחין בפרטים קטנים, כאילו פעוטים, אך דוקא פרטים אלו יוצרים קשר עין מאד קרוב וחם.
שיחה ראשונה עלולה להיות טיפה מרוחקת, עדיין לא חוויתם שיחה אינטימית, חשופה, מול מסך,…. אך, אני מבטיחה לכם, שהריחוק מתפוגג במהרה.

בימים אלו, אני מציעה שיחה מעט קצרה מזו הרגילה בקליניקה, דהיינו, 30 דקות ולא 50 ברגיל, זאת כדי שנוכל לשוחח יותר מפעם בשבוע.
טוב שיהיו לנו זמנים עוקבים לשיחה. הקביעות עוזרת לנו מעט לחוש שליטה במצב.
בתקופה זו, אני מציעה מחיר מיוחד לשיחה.
אשמח לאפשרות להכירכם, וליצור אתכם יחד, חוויה מעודדת.
שלכם,
איריס

איריס לרר-רשף
052-8614453