ובכן, להזכירכם, אני עוסקת באיך אפשר להתגרש בטוב?, כשלצורך העניין, אני אביא כל שבוע
נושא מתוך הסדרה האנגלית ״נפרדנו כך״, כשאט אט נוכל לתהות על מהותם של אלו שמצליחים
להתגרש בטוב ואיך זה ״מצליח להם״, כאשר אחרים עוברים כאב עצום, תסכולים, חרדות, פחדים
שנאות וקנאות זה את זה.

האנה ונייתן, זוג נשוי כעשרים שנה, בני חמישים וחמש, לערך, הורים לשלושה ילדים, שתי בנות ובן.
הבכורה, כבת 16, נערה מתבגרת. שניהם עורכי דיןֿ כאשר האנה עזבה את משרד עורכי הדין של משפחתה, שבראשה עומדת האם הגדולה כבת 70.

להאנה שתי אחיות, כאשר האמצעית היא עו״ד גם כן וממשיכה לעבוד בפירמת המשפחה עם האם.
האב מתברר שעזה את הבית עם המטפלת הצעירה בת ה 24, לפני כשלושים שנה, כשהאנה הייתה
כבת 16 אחותה כבת 10 והקטנה בת שנתיים.

חייהם של הזוג וילדיהם מתנהלים על מי מנוחות, הם אוהבים, משחקים ומאד קשורים זה לזה. כך
גם שלושת האחיות מנהלות קשר חזק, הגם שיש בו קנאות, תחרויות לא מעטה.

לאורך שלושת העונות, אנו צופים ברבים מהתיקים שהאנה מנהלת, אנו מביטים ליחסים בינה לבין
בעלה, ביחסים בינה לבין האם הגדולה, שכועסת עליה מאד על שעזבה את פירמת המשפחה. אנו
לומדים על יכולותיה לעמוד בלחצים לא פשוטים בתוך העבודה המקצועית שלה, דרכה לפתור
קונפליקטים ויכולותיה הרגשיות ״לעשות את הדבר הנכון״, כפי שאמה מכנה אותה ״האנה, תמיד
תדע לעשות את הדבר הנכון״. אמירה שיכולה להשמע כמחמאה אדירה, אך גם כנראה כרוכה
במחירים לא פשוטים, שהאנה משלמת על יושרה, הגינותה, יכולת האמפתיה והחמלה שלה
ומחויבותה הגדולה הן למשפחתה הגרעינית והן למשפחה שהקימה עם בעלה, נייתן.

באחד מהפרקים הראשוניםֿ, בארבע לפנות בוקר, האנה מוזמנת לביתה של שרת החוץ, שבעלה
נתפס בקלקלתו, כשהתברר שכמה וכמה פעמים הוא קיים יחסים עם זונות תחת אפליקציה
שנקראה״ אינטימיות עם תפנית, הרומן הדיסקרטי״. לא קשה להבין, שבעלה של שרת החוץ נתפס
במעשה כזה, הפחד הגדול ביותר של השרה, ראשית מן התקשורת, שתעוט על ה״מציאה״ הצהובה,
אך, בעיקר חסה על ילדיה הצעירים. היא בוחרת בהאנה כעו״ד, למרות שאמה של האנה היתה
העו״ד שלה. השרה מסבירה את הבחירה, שהאם אמרה לה״שהאנה תמיד יודעת לעשות את הדבר
הנכון״. להאנה הזדהות עמוקה עם כאבה של השרה והיא ממליצה לה להתגרש. אלא, שאז מגיעה
אליה האם ואומרת לה שלפני שנים, היה סיפור דומה עם הבעל והשרה חתמה על תצהיר שקרי,
שבעלה היה איתה באותו ערב כשבפועל היה עם זונה. אמה של האנה, כעורכת דינה של השרה, גם
חתמה על התצהיר השקרי.

החשש שהפעם, שהדבר חזר על עצמו וכנראה, שאחד העיתונאים עלה על הסיפור, של החתימה
הדבר יתגלה, ואז, אמה עלולה לאבד הן את שמה הטוב והן את רישיון עורכת הדין שלה.
כשהאנה שומעת זאת, היא מתלבטת קשות בין הנאמנות ללקוחה לבין הנאמנות לאמה. ולמרות,
שברור, שהאם נמצאת איתה בתחרות עזה על לקוחות, האנה בוחרת את הצד של אמה ומשכנעת
את השרה לא להתגרש. אומרת ״לפחות חכי שהילדים ייצאו מהבית ותסיימי את עבודתך כשרת
חוץ״.

הבחירה של האנה להיות נאמנה למשפחה, מחייבת אותה לא להיות נאמנה לגמרי לאמת הפרטית
שלה מול הלקוחה והיא גם כרוכה בהפסד כלכלי עצום למשרד אליו הגיע לא מזמן. ברור היה לה,
שבעל המשרד יעריך וייתן לה קרדיט עצום על הלקוחה היוקרתית שהביאה, והיא זקוקה לזה, כיון
שהיא חדשה במשרד ועליה להוכיח את יכולותיה.

ברם, תחושת המחויבות והאחריות, הנאמנות והאהבה יחד עם הכעס, התסכול, ותחושת הבגידה
(היא אומרת לאם: איך עשית את הרמאות הזו? איך העזת לחתום על תצהיר שקרי?)כלפי האם,
מובילה אותה להשהות את גרושיי השרה ולהפסיד את התיק למשרד.

את היכולת הרגשית, ההכלה המנטלית פיקחותה וחוסנה של האנה, נראה שוב ושוב במהלך הסידרה
עד שלבסוף, נוכל להבין יותר, מי הם המסוגלים ״להתגרש בטוב״.