הפחד מהלא-מושלם
הציפיות הגבוהות והפרפקציוניזם שמרחיקים אותנו מהזוגיות.
אחד מביטויי החרדה מתבטא בצורך למושלמות, פרפקציוניזם. לאנשים עם נטייה חרדתית יש צורך לדייק, מתוך רגישות גבוהה לעצמם ולסביבה.
הם לעולם לא יהיו מרוצים. הם ביקורתיים, ראשית, כלפי עצמם וסביבתם ובעלי סטנדרטים גבוהים, הנרכשים מהסביבה המשפחתית-חברתית.
בחירת בן-זוג, מאיימת על האדם החרד, מתוך החשש שיתקל אח״כ בחוסר המושלמות שלו.
הפרפקציוניסט יחשוש כל העת, שהבחירה שעשה מוטעית, ולא יחדול למצוא פגמים באדם שבחר.
לכן, רבים מאלו הסובלים מ״מושלמות יתר״, יישבו על הגדר או יברחו מזוגיות, רק כדי שלא יצטרכו להתחייב לבחירת בן זוג שיימצא ״לא מושלם״.
לחרדה הנגרמת עקב פרפקציוניזם, נוסיף נופך נוסף, ״החרדה מהצלחה״.
את תחושת הכישלון רובנו מכירים, אך את ההצלחה אולי פחות.
החרדה הנלוית להצלחה יכולה להיות קשה שבעתיים מהחרדה הנילוית לכישלון. כשהחרדה עולה על גדותיה, היא יכולה להרוס את הקשר הזוגי שהושג בעמל רב.
בבסיס הפחד מהצלחה חי ומשגשג הפחד לאבד את מה שהושג והעדר אמונה פנימית כי הדבר מגיע לי.
התחושה, שכבר הצלחתי וזכיתי בזוגיות טובה, אליה כמהתי כל חיי, וכעת הפחד לאבד אותה. כי אולי לא מגיע לי?
אולי אני לא מספיק שווה?
רגשות אלו מצביעים כמובן על ערך עצמי ירוד, כאשר אחד או שני בני הזוג חווים את עצמם כלא ראויים ל״טוב הזה שנפל בחיקם״, הם יחסרו גם את תחושת הקבלה והאהבה העצמית.
כאשר ההערכה העצמית נמוכה, אנו נחוש מותקפים כל פעם שנשמע ביקורת מבן הזוג, ובאותה שניה, יימחק כל הטוב, כל ההצלחה שחשנו בבחירת בן זוג.
