מקור הביטוי על פי ויקיפדיה:
המושג שלום ביתו מופיע בתלמוד[1] לעניין שלום בבית בכלל (לא דווקא לעניין שלום שבין בני זוג). בתקופה המודרנית, משתמשים במושג זה בעיקר לעניין שלום שבין בני זוג.
הכוונה ליצירת אוירה נעימה ושלווה ונטולת קונפליקטים. כדי להגיע למצב כזה נדרשת עבודה עצמית של בני הזוג, והרבה מוטיבציה. מצד שניהם
מושג זה עולה פעמים רבות במשפטי גירושים כאשר אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, ואילו האחר דורש שלום בית, כלומר חזרה לחיי נישואים הרמוניים.
היהדות רואה במוסד הנישואין ערך עליון, אפילו ערך מקודש. לכן, הגישה היהודית תעשה כל שביכולתה לעזור לבני זוג להגיע לפיתרון סיכסוכים בדרך של שלום.
״כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.” (גיטין צ ע”ב)

היהדות, כדת מחנכת, מלמדת כי מבין כל עקרונותיה היסודיים לעיקרון השלום מקום של כבוד הממוקם גבוה בסולם הערכים לצד החירות, הצדק והיושר ובשל כך מהווה מושג מרכזי ועיקרי עליו מושתת מורשת ישראל.
בעולמה של תורה המילה “שלום” לקוחה מהשורש ש.ל.מ, להורות על שלמות כוללת במובנים רבים. נפלא לגלות את גישת התורה העוסקת רבות בשלום ובדרכים להשיגו, ככתוב: “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום”, בתפילת העמידה נאמר “עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו” ו”ה’ יברך את עמו בשלום”, בברכת הכוהנים “ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום”, ואף התלמוד מסתיים במילה שלום. אך מעל לכל הגמרא מציינת כי שלום הוא אחד משמות הקב”ה..
בכלל זה מוצא לו מקום מיוחד העיקרון של “שלום בית”. בכל מצב בו בית הדין יכול להימנע מגט כריתות, הוא עושה כל שאל ידו כדי להשכין שלום בית בין גבר ואשה.

חוכמת הקבלה מחזקת באופן רוחני את הקשר הזוגי, קשר של נישואין.
הקבלה מלמדת, כי, במובן הרחב שלום איננו רק העדר מלחמה, אלא, ביטוי למערכת יחסים סימטרית הנשענת על שיתוף פעולה פורה ודאגה הדדית למיצוי צרכים ולהשלמה של בן הזוג.
הסטטיסטיקה מוכיחה, כי כמעט אחד מתוך שלושה זוגות בישראל מתגרש וספק רב אם יתר הזוגות מצויים באושר ובהרמוניה מוחלטת.
הסיבות לגירושים רבות, ובעיקר נעים משיקולים אישיים כמו ילדים, ממון, רכוש וכדומה, עד מיאוס, שיעמום והעדר תשוקה. חלק גדול מהזוגות אינם אוזרים די אומץ לקום ולהיפרד למרות שאינם חיים בטוב, אלא שיותר ויותר קמים ומפרקים בית, עד סטטיסטיקה של מעל 50 אחוז גירושים, באזור העיר ת״א, למשל.

נקודה שיש להתעכב עליה היא העובדה כי מרבית הזוגות נישאו מתוך ביטחון מלא כי בחרו נכונה את בן זוגם . ברם, מסתבר כי מועד קצר לאחר הנישואים זוגות רבים חיים בתחושת החמצה ותסכול עד כדי ביטחון דווקא בבחירתם השגויה, כך שאם הייתה ניתנת להם האפשרות להשיב את הגלגל לאחור ספק רב אם היו נישאים לאותו אדם.

האם כך נגזר עלינו לחיות או שמא בידינו הדבר לשנות ?
לעניין שלום הבית מתייחסת הקבלה בכובד ראש וברצינות תהומית ומקשרת אותו עם סוד ההשגחה העליונה, ככתוב: “איש ואשה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתם” (רמב”ן ב’,ד”ה).
מבין הקשיים הרבים המאתגרים כל זוגיות באשר היא, לשגרה משקל נכבד הגורם לשעמום ולקהות חושים במערכת היחסים . חשוב לציין שתהליך השגרה הינו תהליך טבעי ולעתים אף מחויב המציאות, שהרי אין אפשרות ממשית להחזיק תדיר בפסגת הרגש וההתחדשות.
אם כן, מדוע מצופה ממערכת היחסים בחיי הנישואין לחסינות בפני כוחה של שגרה? התשובה היא שאותות אלה של התכלות ושגרה אינם בהכרח סממנים לכישלון, הואיל ועם הזמן המשתנה יש לצפות למועד זרימת הכוחות השוחקים את חיי הזוגיות. יחד עם זאת, ניתן לשמר את החיוניות והרגש למרות הכול – אם משקיעים מספיק רצון, זמן ומאמץ.
רבים טוענים, כי, מוסד הנישואים נמצא על סף פשיטת רגל ויש אחרים הרואים בו את הבסיס הקיומי של המין באנושי הן מבחינה דורית והן מבחינה פסיכולוגית.
הקבלה מלמדת כי אין יקר יותר משלום הבית וכי זוגיות בריאה מבטאת בספקטרום רחב מערכת יחסים סימטרית הנשענת על שיתוף פעולה פורה ודאגה הדדית למיצוי צרכים ולהשלמה של בן הזוג. מסתבר כי מועד קצר לאחר הנישואים זוגות רבים חיים בתחושת החמצה ותסכול עד כדי ביטחון דווקא בבחירתם השגויה, כך שאם הייתה ניתנת להם האפשרות להשיב את הגלגל לאחור ספק רב אם היו נישאים לאותו אדם. האם כך נגזר עלינו לחיות או שמא בידינו הדבר לשנות? כשמדובר בהחלטה מי יהיה בן הזוג שלנו, חשוב לנו מאוד לא לטעות. עם זאת, כשאחוז הגירושין מרקיע שחקים, נראה שרובינו טועים בחיפוש אחר הגברת או האדון המתאימים. כשאני שואלת זוגות, מה משך אתכם זה לזו? מה הרגשתם בתחילת הדרך המשותפת?
הם עונים פה אחד, כמעט ״היינו מאוהבים״.
האם באמת משיכה, התאהבות, תשוקה הם המניעים היחידים בבחירת בן/בת הזוג?
כלל ראשון, בחירת בן הזוג לחיים, אסור שתעשה ממניעים רגשיים בלבד. אהבה לבדה אינה יכולה לשאת את כל כובד משקלו של הקשר הזוגי. אהבה בהגדרתה המפורשת היא תוצאה של השתוות הצורה הפנימית שבין הגבר לאישה ובמקום שבו בני הזוג ידאגו להכיר ולספק את הצרכים העיקריים של זולתם האהבה כבר תגיע מאליה. מכאן שאי אפשר לקיים מערכת יחסים ארוכת טווח בהסתמך על אהבה בלבד, חזקה ואיכותית ככל שתהיה.
אז מה נחפש? מה נבדוק בטרם שנעמוד מתחת לחופה?
אחד הנושאים העיקריים, שעל הזוג לחשוב אותו, מה הם הצרכים והרצונות של כל אחד מבני הזוג. על מה כל אחד לא מוכן לוותר, ועל מה ניתן לדבר. חשוב להבין את מטרת חייו של האחר, האם דומה/משותפת או אולי שונה לחלוטין… מדוע מטרת חיים משותפת חשובה כל כך ליציבות המערכת הזוגית לאורך זמן?
השלד הבסיסי עליו ניצבים כל קשרי הנישואים זהה ברובו בכל בית נורמלי בעולם . רובנו נישאים מתוך אהבה, כמיהה לפינה חמה, בטחון רגשי המעניק שקט נפשי, ילדים ועוד.. אך האם די בכך כדי לקיים זוגיות איתנה מול פגעי הזמן והשגרה ? מלבד בילויים משותפים עליכם לחלוק משהו עמוק ומשמעותי הרבה יותר, כזה המעניק תחושת עולם משותף מלא ועשיר השייך אך ורק לכם. לשם כך דרושה מטרת חיים משותפת כזאת שמאחדת ומלכדת אתכם כצוות מנצח. כזוג, רצוי כאמור, להגדיר מהם היעדים שאליהם אתם שואפים כל אחד לחוד ( קריירה, מעמד, ממון) ומהן המטרות המאחדות שעשויות לתת גיוון,עניין ורגש עמוק לחייכם המשותפים. הצבת מטרות משותפות מאפשרת התמסרות מוחלטת לחברות כנה ואמיתית המהווה תנאי הכרחי לזוגיות יפה ואיכותית.
השוני המובהק בין הגבר לאישה מתבטא בין השאר בהבדלי גישה, התייחסות והתעניינות הנובעים מהתחום הרגשי והשכלי שבאישיותם. לכאורה, מצב זה עלול להוות מכשול יסודי בדרך ליצירת הרמוניה ואיזון בין בני זוג, אולם המציאות מוכיחה כי הבדלי הגישות המהותיים הם לאו דווקא המכשול העיקרי לזוגית בריאה. הגורם המקשה יותר מכל על חיי בני הזוג הוא תכונתו המרכזית של האדם – ה”אנוכיות” ( אגו ). תכונה זו דוחפת את האדם לחפש תועלת אישית בכל מצב שבו הוא נמצא, לרוב מבלי להתחשב יתר על המידה בבן/בת הזוג.
בדת היהודית, חכמת הקבלה מלמדת כי מערכת הנישואין הינה אלמנט מרכזי ועיקרי בחיים. היא זאת האמורה להעניק מסגרת איתנה שתענה על הצרכים הגשמיים והרוחניים כאחד. אך יותר מכל, האדם מצפה למצוא בנישואין נפש אוהבת ומבינה, שתיצור עבורו אוירה חמימה ונעימה, מבינה וסלחנית, כזאת שתהיה אנטיתזה מוחלטת לתחושת הניכור והקרירות המצויה מחוץ לכותלי הבית. פינה חמה המהווה מקלט לשם נמלט האדם מאווירת התחרות השוחקת המצויה מעבר לסף ביתו.
כל אדם טרם נישואיו מצייר בדמיונו את הצורה הנפלאה שבה יתנהל ביתו. הוא בוחן את כדאיות הקשר הזוגי על פני חיי הרווקות במונחים של עלות מול תועלת, כלומר: “מה יצא לי מזה ? “. למעשה האדם כיצור אנוכי, בעל רצון לקבל לעצמו בלבד, נמנע מלהשקיע מחשבה באפיק הנגדי המחייב התייחסות עמוקה וניבדלת לבן/בת הזוג. כולנו חוטאים בכך, מין הטעם הפשוט שאדם מבקש את ההנאה, הכיף המיידי וכמהה לעונג שבביחד. בשלב הראשון, הוא שלב ההתאהבות, עדיין הרצונות והצרכים שלי עם האחר דומים לחלוטין. ״מה שנפלא לי – נפלא לו..״עדיין, אין רואים את השונות והאחרות באחר המבקש לעצמו דברים שונים מאלו שאני מבקש לעצמי.
השאלה כיצד אני אוכל להעניק ולתרום לבניית הבית המשותף, לרוב אינה נשאלת וכפועל יוצא, הזוגיות בהמשך השנים נשחקת ומתפוררת.
נסיון החיים מורה שללא הכנה מתאימה טרם הנישואים, אותה תחרות צינית ותובענית הקיימת בחברה, קיימת גם במסגרת הנישואין. אמנם תחרות זו מופיעה בצורה מוסווית ועמומה, אולם בעוצמה חריפה ביותר המבעבעת מתחת לפני השטח כלבה רותחת. העוצמה השלילית נוצרת עקב הציפיות הרבות של בני הזוג איש מרעהו להיטיב עם העצמיות של כל אחד מהם בנפרד.
תחרות בין בני זוג, שהיתה קיימת מאז ימי עולם, החריפה עוד יותר בתקופתנו עם התפתחותה של החברה ההישגית ועם ליבוי היצרים והגירויים ההמוניים על ידי האופנה המשתנה.
גם שבירת המוסכמות המסורתיות הנוגעות לתפקידי הבעל והאישה במסגרת התא המשפחתי גרמו למורכבות בין זוגית ולהפיכתה של התחרות ההדדית לחריפה וקיצונית עוד יותר. במקום שבו הזוגיות מתנהלת על בסיס תחרותי נשללות מיד הן תחושת הביטחון בבן הזוג והן הביטחון האישי במערכת היחסים.
כל זאת, משום החשש, כי חשיפת החולשות עלולה להוביל לעמדת נחיתות ולפגיעות. כאמור ביטחון בבן הזוג הוא תנאי מובהק והכרחי לקיום וליציבות המערכת הזוגית לאורך זמן. ובמקום שבו התחרות קיימת, הזוג לעולם יישאר שבוי בתפיסת ” שנינו ביחד וכל אחד לחוד”. שאלת הביטחון היא לב לבה של המערכת הזוגית שלנו. היא מבטאת יותר מכל את היותו של האדם מסוגל לתקשר עם זולתו בכנות ובפתיחות ללא מסכות וללא בושה. הבסיס האיתן לתקשורת טובה נובע מתוך אמון מלא בבן הזוג. אמון המבטא הבנה וידיעה מלאים שלא אענש ולא אפגע באם אחשוף את מחשבותיי ורגשותיי הכנים.
בואו רגע, נהייה כנים עם עצמנו נתבונן פנימה ונשאל האם אתם כנים ואמיתיים עם הפרטנר שלכם והאם אתם מלאי בטחון בזוגיות שלכם. אם התשובה שלילית, גם אם חלקה רק שלילי, ואלו התשובות שתתנו לעצמכם טרום נישואין, הרי, כל תשובה שלילית עתידה להיפרע עם הזמן. לכן, באם הקשר הזוגי יקר ללבכם אך אתם חסרי ודאות לגבי עתידו ומוטרדים מהעדר שלום בביתכם, מומלץ לפנות לטיפול זוגי לשם בניית בסיס איתן למסגרת הנישואין בה בחרתם לחיות יחד.