מה דעתכם, האם כדאי לבני זוג לשתף זה את זה בכל, או שעדיף לשמור דברים מסוימים לעצמם?
“למרות הטענה שזוגיות היא שני חצאים שיוצרים שלם, לקשר טוב איננו מגיעים חצאים כי אם שני אנשים שלמים, ושני השלמים הללו אינם מתמזגים זה עם זה בסימביוזה מוחלטת, אלא מרכיבים שלם נוסף הגדול מסכום חלקיו. אנחנו מגיעים לקשר כשיש באמתחתנו חיים שלמים שבן הזוג אינו בהכרח יודע עליהם, וגם צוברים במהלכו חוויות שאינן קשורות לבת הזוג דווקא.
עד כמה עלינו לשתף את בן או בת הזוג שלנו בחלקים הנסתרים הללו? האם כדאי לספר הכול?”
האם כדאי ואיך עושים את זה כמו שצריך, בכתבה שהתראיינתי אליה בynet
