ה Link  והפנטזיה המשותפת הלא-מודעת

ה Link והפנטזיה המשותפת הלא-מודעת

כנס מרתק שנערך בטויסטוק, המרכז לטיפול זוגי ומשפחתי, שבלונדון ביולי השנה, עסק במושג ״פנטזיה משותפת לא-מודעת״.

הכוונה, לכוח הפנימי, שהוא משותף לשני בני הזוג, אך ללא היותם מודעים לו והוא, ללא ידיעתם, מנהל את יחסיהם. פעמים, למתבונן מבחוץ נראה, שאין כל קשר או קירבה בין בני הזוג, אך, ההבנה הפסיכואנליטית מזהה שהם פועלים לפי אותו עקרון, המנהל, מארגן ומתפעל את יחסיהם, כאמור, ללא מודעותם לכך.

בכנס, עלה המושג דרך שתי נקודות מבט, זו הבריטית והאמריקאית לעומת ההמשגה הדרום אמריקאית.

הפנטזיה המשותפת הלא-מודעת

הלא-מודע נחשב כבסיס למציאות הנפשית. יש האומרים, שאם היה צורך לסכם את תגליתו של פרויד במילה אחת, מילה זו ללא ספק צריכה להיות ״הלא-מודע״ (לפלנש ופונטליס, 1973).

כבר בראשית שנות ה 60 זיהו אנליטיקאים אמריקאים חוקרי זוגיות, כי בכל בן או בת זוג, ניתן להבחין בקיומם של עולמות פנטזיה ילדיות, לא-מעובדות המתכתבות עם פנטזיות זהות או מנוגדות אצל בן או בת הזוג. מספר שנים אח״כ הבינו החוקרים שמתקיים הסכם לא-מודע בין בני זוג, שמטרתו, לקיים מעין ״חוסר הבנה״ זוגית, כהגנה מול ההכרה בבעיות הנסתרות אצל כל אחד מהם. זהו תהליך שמונע התפתחות וגורם לבני הזוג להגיע לטיפול זוגי. הפנטזיה הלא-מודעת המשותפת, עלולה להפוך לקשר שיחזיק את בני הזוג יחד בכאב ובתסכול. וגם, הפנטזיות המשותפות הלא-מודעות מבנות את בחירת בן או בת הזוג ויקבעו את דפוסי יחסיהם. הדפוסים מחוברים לעולמו הפרטי של כל אחד מבני הזוג ומתבטאים באופן בו הם בונים את הקשר ביניהם.

בכל קשר נישואין מתקיימות פנטזיות משותפות לא-מודעות, אך באלו שיש פחות חרדה ויותר גמישות, יהיה שיתוף פעולה רב יותר בקרב בני הזוג שלא יישען על חסכים ופנטזיות ילדיות בלבד.

דרך אחת להתבונן בפנטזיות המשותפות הלא-מודעות, היא להסתכל על ההתאמה הזוגית ותחילתה של הבעיה הזוגית.

זיהוי הפנטזיות הלא-מודעות האישיות והמשותפות, מאפשר הבנת האופן בו המבנה הפנימי של כל אחד מבני הזוג מבנה ומעצב וגם נבנה ומעוצב ע״י האינטראקציה עם בן /בת הזוג.

מהי?

הפנטזיה הלא-מודעת היא ארגון של משאלות, פחדים ואמונות לא-מודעים הנוגעים לעצמי, לאובייקטים ולחפצים חלקיים המעצבים את המציאות הפנימית שלנו וקובעים את החוויה, ההתנהגות והדרמות שאנו מוצאים את עצמנו חוזרים שוב ושוב לאורך השנים.

זיהוי ופרוש של הפנטזיה

הפנטזיה המשותפת הלא-מודעת היא, כוח הפנימי, שהוא משותף לשני בני הזוג, אך ללא היותם מודעים לו והוא, ללא ידיעתם, מנהל את יחסיהם. פעמים, למתבונן מבחוץ נראה, שאין כל קשר או קירבה בין בני הזוג, אך, ההבנה הפסיכואנליטית מזהה שהם פועלים לפי אותו עקרון, המנהל, מארגן ומתפעל את יחסיהם, כאמור, ללא מודעותם לכך.

פעמים, חלק מפנטזיה משותפת לא-מודעת, היא צורת הגנה שזוג מציג, מגלם, כאילו תרחיש שמיועד להגן עליהם מסצנות מסויימות. בדכ״ל הפנטזיה המשותפת הלא-מודעת מתייחסת לדימוי שיש לזוג, על איך קשר זוגי עשוי להיות.
למשל, זוג הגיע לטיפול, כשהסיפור הוא מצוקתה של האישה עקב העדרו של הבעל לעיתים תכופות. מקצועו מחייב אותו בנסיעות רבות. הגם שהיא מבינה זאת ב״ראש״ האישה מתקשה להשלים עם הלבד הרב שהיא חווה.

במהלך הטיפול התברר, ש״הצורך״ בנסיעות, כלומר, ביצירת מרחק בין בני הזוג, הוא צורך שקיים בשניהם החוששים מאינטימיות יתרה. יתרה מזו, ייתכן ואם זוג זה יחיה בויתור על הנסיעות – הם לא יוכלו להחזיק מעמד כזוג זמן רב, אלא, אם ישנו את ״החוזה״ ביניהם.
דוגמא נוספת, זוג שחווה בגידה ״פתאומית״ לאחר עשר שנות נישואין. הם הגיעו לטיפול בגלל בגידת הבעל, אך בהמשך הטיפול התברר, שלמעשה, הבגידה היתה במרחב הזוגי כל העת, חשדות, אי-אמון עד שהתפרצה האמת. ברם, הבגידה התגלתה גם, כדבק שחיבר בין בני הזוג, שכל עוד היתה במסתור והתבטאה רק בחשדות – הזוג החזיק מעמד, אך ברגע שהאמת יצאה לאור, עלה סיכון אמיתי לפרדה ולגרושין.
זיהוי ופרוש של הפנטזיה המשותפת הלא-מודעת הינו לב ליבה של העשייה האנליטית.

כאשר המטפל מראה לזוג את השיחזורים שהם יוצרים ביחסיהם, מזהה ומעלה למודעות את זיהוי הפנטזיות הלא-מודעות ומאפשר להם להבין את האופן בו המבנה הפנימי של כל אחד מהם, מבנה ומעוצב ע״י האחר וכיצד הם יוצרים את הדפוס יחדיו, או אז מתחיל הזוג להתבונן באמת בעצמם.

למה הכוונה להתבונן באמת?

כאשר הפנטזיה המשותפת הזוגית מועלית, כל אחד מבני הזוג מתחיל לראות את חלקו השלם בדינמיקה הזוגית ותרומתו ל״אי-הנחת״ שבקשר הזוגי. כך, ניתנת אפשרות לזוג, להתחיל לעבוד באופן עמוק ומשמעותי להם על יחסיהם. כלומר, ניתן לזהות וכך גם לצאת ממתחים וקונפליקטים רבים שהזוג חווה ביומיום.

תיאוריית ה Link – Vinculo

המפגש הבין תרבותי בכנס בטויסטוק שבלונדון, הפגיש את המושג עם הבנות חדשות באותו נושא, אך מובנות ומנוסחות באופן שונה, שלא היו ידועות לעולם דוברי האנגלית עד לשנים האחרונות.

הפנטזיה המשותפת הלא-מודעת נתפסת באופן שונה בדרום-אמריקה. המושג הדרום האמריקאי שניתן למרחב החדש, לשלישי, ל״תינוק״, שנוצר ע״י שני בני הזוג נקרא ,"Link" וגם וינקולו.

ה Link או בעברית ״הקשר״ היא אסכולה פסיכואנליטית שפותחה בשנות ה 50 בארגנטינה ע״י פישון רבייר Pichon Rivie`re ובשנים האחרונות החלה להתרגם לאנגלית. לינק הוא מושג מטאפסיכולוגי, לא-מודע וקשור לקשר של נוכחות שהשייכות לקשר זה בונה מקום חדש לבניית זהות.

גישת ה kLin מדגישה, כי אנשים נולדים לתוך הקשרים ומעוצבים ומאורגנים בקו אחד המחבר אותם לדורות הקודמים, להסטוריה ולתרבות לתוכה נולדו ובקו השני, הציר האופקי מחבר את האדם למשפחתו ולקבוצה החברתית שלו. ה Link מתייחס למרחב הביניים, שביניהם. הוא מבנה שנוצר באופן הדדי מתוך תרומת שני האנשים שבאינטראקציה.

לינקים אלו מתהוים ע״י הצרכים הילדיים המתמשכים לאורך חיי אדם: צורך באהבה, בטיפול, בהבנה, בהכלה של תיסכול ותוקפנות כמו גם הכלה וסיפוק מיני. לינקים מסויימים מאופיניים באיכויות של טוב ורע.

ה Link יוצר מבנה-על, הניזון מהאינטראקציה הבינאישית. במובן זה, האינטראקציות ההדדיות המודעות מהוות את חזית הבמה, אך האינטראקציות הלא-מודעות משחקות תפקיד משמעותי, עצמתי ומתמשך יותר.

העולם הפנימי והחיצוני מחובר ע״י ה Link, ולכן יש בלינק איכות מעבר בין שני העולמות 2011),Scharff & Scharff)
הקו האנכי מדגיש כי האדם נולד וחי בתוך קשרים, ומה שהוא תוך-אישי הופך בין-אישי ולהיפך. הכוונה שזוגיות יוצרת מרחב פרטי משלה שנקרא ״השדה של היחסים״.

קיים קשר אנושי מתמשך בין שני סובייקטים, קרי, בני זוג, שנבנה ע״י עולמם הפנימי ובו זמנית משפיע על השותפים לקשר.

אפשר לומר, במילים אחרות, שדפוס ארגון אחד מתחבר לאחר על מנת ליצור דפוס חדש, מפותח יותר, שלא יכול היה להיות ידוע או צפוי מראש. כלומר, כל זוגיות ״תייצר״ שלישי, לינק אחר שינבע מתוך כל אחד מבני הזוג, מהעולמות הפנימיים והחיצוניים שלו ויחד תיווצר התרכובת המיוחדת משלל המרכיבים.

הפרדיגמה של הלינק באה להדגיש, שזוגיות לא נוצרת רק ע״י הייצוג הפנימי של האחר אלא שלאחר יש קיום משלו. אלו שני סובייקטים ולא רק סובייקט ואובייקט. היחס ביניהם יקרא in betweennethem , מקום וירטואלי שהם יוצרים ביניהם. הלינק מדגיש שהמנגנון הנפשי אינו סגור והיחסים לזוגיות ולמשפחות מביאים אפשרויות חדשות, כך, שתמיד יש אפשרות לשינוי. אנחנו משתנים לפי הקשר אליו אנו שייכים,

לדוגמא, חוקרי שואה מצאו כי האופן בו השואה מקועקעת במבנה הנפשי של הניצולים, בקרב ילדיהם ואפילו בקרב נכדיהם, מתחברת גם לגישה התאורטית של הלינק. זו העברה לא-מודעת של הלינק ותפקידו בהעברה לא-מודעת של הטראומה, גם לדור שלישי ואילך, הוא מעצב את השדה הבינאישי, כלומר את המרחב הן הזוגי והן המשפחתי וגם מרחבים מרוחקים יותר, סביבת עבודה, שכונה וכו׳. כאמור, אין מדובר כאן, רק במרחב הזוגי, ההדגשה, שהשפעת הלינק רחבה הרבה יותר.