האקס המיתולוגי וחגי תשרי

האקס המיתולוגי וחגי תשרי

אז זהו.. חלפו עברו להם החגים, חגי השנה החדשה, ראש השנה, כיפור ואפילו סוכות הארוך עבר .ניקינו ארונות, קנינו בגד חדש, ביקשנו סליחה אם פגענו… אכלנו שתינו… והתפללנו להתחלה חדשה של שנה…


וחשבתי לעצמי, שבתוך כל השינויים המפליגים, המשאלות והפנטזיות הנסתרות שאנו מחזיקים בתקופה זו, יש נושא אחד שנשאר שלם. כאילו אין לו תוקף בזמן, הוא על זמני במהותו ונשען על זכרונות מתוקים-מרירים שאיננו יכולים להפרד מהם.

אני מתכוונת לאקס/אקסית המיתולוגי/ת

האקס המיתולוגי או האקסית נשארו כפי שהיו בשבילנו כאילו קפא הזמן. ברוב המקרים מדובר בקשר שהיה עצמתי מבחינת הרגשות, טעון חיובית ושלילית שנקטע, אם בפתאומיות או מחוסר ברירה, וכפצע על העור שמדמם כל פעם מחדש שאנו נתקלים במשהו, הזיכרון מפציע.
לא כל מערכת יחסים שנגמרה משאירה בהכרח אקס מיתולוגי, מדובר רק במי שאי אפשר לשכוח אותו/אותה. מדובר על קשר שהוא עדיין מקור לכאב, געגוע וחסר עמוק.
כשאנו חושבים על האקס או האקסית המיתולוגים, ההרגשה שהקשר שם לא מוצה. החיים נמשכו אך נשארנו תקועים..זהו תמהיל רגשי הכולל תחושת כישלון, אגו פגוע, געגוע, כאב, וכמיהה עצומה שמאחוריה פנטזיה לאיחוד מחדש.
מערכת היחסים ממשיכה ללוות אותנו כרוח רפאים. זוהי רוח הסמויה מעיני אחרים אבל את האוהב הפגוע היא מלווה בשיגרה. פעמים רבות קשר חדש לא מתאפשר בשל הליווי הזה, שכן, ההשוואה לאקס תמיד תהיה קיימת, ואם יהיו ניסיונות לקשר חדש הוא תמיד יחוויר ויורגש כחסר, לעומת "הקשר המיתולוגי".
לרוב מדובר בפרידה כפויה. הפרידה יכולה להיות מאדם חי או אדם מת, בין אם נעזבנו על ידו או עזבנו בעצמנו מכורח הנסיבות, ואולם משהו מעצמנו נותר בו.

להקשיב לקול הפנימי

יונג, תאורטיקן שהיה בתקופתו ובן שיחו של פרויד כתב כי האנימה והאנימוס– החלקים הגבריים בתוך האישה והחלקים הנשיים בתוך הגבר, שהם הייצוגים הפוטנציאלים באישה ובגבר מן המין הנגדי המצויים בנו. בשעת ההתאהבות נפגשים החלקים הפנימיים בהתרגשות רבה עם הייצוגים שלהם בדמות שבה מתאהבים בחוץ, ובשעת פרידה כפויה, אותם ייצוגים נשארים בחוץ ומכאיבים מאד בפנים. איבודם של חלקים אלו שהשתחררו מן הלא-מודע. כאשר אנחנו לא מצליחים להכיר בהשלכה של הדמות הפנימית שבתוכנו על האחר קיימת סכנה שהיא כלומר, האחר, תהפוך/יהפוך לדיבוק, לאובססיה.
בקליניקה, הן בייעוץ זוגי והן בטיפול הזוגי, ניתן להקשיב לקול הפנימי, לברר מהם אותם חלקים שהושלכו, במה עסקה ההשלכה, על איזה צורך ענה האהוב ואיזו משאלה ופנטזיה נדמה היה לנו שהוא מגשים עבורנו. יתכן שעצם ההכרה באותם החלקים האבודים, ההתחברות אליהם, תאפשר אחדות מחדש שתגרום לנו להתחזקות עצמית ולעיתים אפילו לניסיון להגשימם בעצמנו ולא בציפייה שיוגשמו על ידי האחר. בתהליך בירור כזה נשחרר את עצמנו מ"הכלא" ואת האקס נשחרר גם ממקומו במיתולוגיה ובחיינו.
ההתאהבות לדברי פרויד, אינו רק קשר שיסודו בהשלכה.

 

 

 

 

 

 

 

 

התאהבות באידיאל

יסוד ההתאהבות נעוץ בפנטזייה ובאידיאליזציה. זו הדרך להתעלות מעל המציאות, מאין הבנייה חילופית למה שמצוי באמת ואינו מספק
ההתאהבות מתחילה בקשר סימביוטי עם האחר, קשר שאין בו גבולות או מגבלות. ברם, כעבור מספר חודשים, שבועות וימים הקשר אם הוא אכן "בריא" יהפוך למה שנקרא לו "אהבה". יסוד ההתאהבות, שמבוסס על פנטזיה אמור להתפתח להכרה במציאות האחר על יתרונותיו ומגבלותיו. ברם, אם הקשר ניתק, עוד לפני שהתפתח וצמח לאהבה בוגרת, ייתכן שישאר "רו, דהיינו קשר כאילו חי שאינו בא על סיפוקו לפעמים גם אחרי שנים.
ולכן,במטבע הלשון הצינית "האקס המיתולוגי" מצוי כאב רב. יש בו פרידה ויש בו את וכוחות קמאיים וקוסמיים של משיכה ודחף להתמזגות מוחלטת עם האחר, הכמיהה אל האקס המיתולוגי דומה לפעמים לגעגוע אל גן העדן האבוד שגורשנו ממנו. הרי למרות האיסור והידיעה שלא ניתן לשוב לגן העדן האבוד, המשאלה והגעגוע ממשיכים להתקיים, בדיוק כמו הכמיהה אל האקס המיתולוגי האבוד שהוא גן עדן ושאול ביחד.

שחרור

אז תשאלו, אוקי, וכעת מה ואיך עושים? איך משתחררים? איך משחררים את האקס/ית המיתולוגי/ת?
תהליך ההשתחררות כמוהו כמסעו של הגיבור ומלחמתו בשאול ובכוחות הרוע, רק אחרי ההתגברות חלה ההתבגרות והמסע יושלם.
אני מזמינה למסע משותף טיפולי איתי, את מי מכם שעדיין חש שעליו/עליה לסיים פרק בחיים, קשר שהיה, מערכת יחסים שאמורים לסגור, לקראתה של שנה חדשה..